מערכת אשקלונים | צילום: פטריסיה זוזוט 

"בצעירותי חווינו אירוע במשפחה בה אדם קרוב לליבי היה זקוק לעזרה ואני לא יכולתי לעזור. לאחר אירוע זה החלטתי ללמוד את מקצוע האחות ולהקדיש את חיי לעזרה לאחרים", כך מתארת פטריסיה זוזוט (60), תושבת אשקלון, העוסקת במקצוע האחות מזה 39 שנה, את הסיבה שבחרה בקריירת הסיעוד. זוזוט, נשואה ואם לארבעה עובדת בקופת החולים מאוחדת מזה 32 שנה. את לימודיה סיימה בבית ספר לאחיות שערי צדק ותואר ראשון במדעי החברה אוניברסיטת בר אילן. על עבודת הקודש של האחים והאחיות היא אומרת: "מערכת הבריאות לא יכולה להתקיים ללא עבודת האחות המקצועית שהולכת ומשתבחת עם השנים".

מה מרגש אותך במקצוע?
"מרגש לעזור לנשים במהלך ההיריון, במשך כל התהליך ולבסוף לראות את התוצאה. כאחות פוריות הייתה מטופלת ש-12 שנים ניסתה להרות וליוויתי אותה כל התקופה עד שלבסוף ילדה תינוק בריא ושלם. אני מתחילה את יום העבודה ב-8 בבוקר בקבלת קהל ובדיקות סקר גנטיות, לאחר מכן צמודה לרופא הנשים וקבלת נשים הרות לליווי הריון. אני חשה הערכה רבה מאוד והכרת הטוב - וזה סיפוק עצום".

איך את מצליחה להתמודד עם העבודה האינטנסיבית בתקופת הקורונה ומה השתנה מהעבודה שבשגרה?
"אצלנו ממשיכים בעבודה כרגיל. בפרוץ המגפה עזרתי לנשים בליווי הריון דרך הטלפון ועכשיו ממשיכה לעזור בהתאם להוראות משרד הבריאות. ברמה האישית, נשמרתי בעצמי מפני שאני כבר לא כל כך צעירה. בנוסף, אני גאה להיות אמא לשני לוחמים בצה"ל ושניהם סגרו מעל 40 יום בבסיס. זה היה קשה מאוד עבורי, אך לא נתתי לזה להשפיע על העבודה. אני מקווה שסאגת הקורונה תסתיים במהרה ועם זאת אנו צריכים להתאים את חיינו - ולחיות בהתאם להנחיות וכך לשמור על הבריאות".

אלו המלצות תרצי להעביר לציבור הקוראים?
"להישמע להנחיות משרד הבריאות ולהשתדל תמיד להביט על חצי הכוס המלאה, למצוא את הטוב בכל דבר ולשמור על חיוך".