עיריית אשקלון תבנה מתקן למיחזור פסולת בניין
31.03.16 / 10:16
במסגרת זכייתה של עיריית אשקלון בקול קורא, תבנה העירייה מתקן למיחזור פסולת בניין בשווי חמישה מיליון שקלים. הקול קור, מהווה חלק מתוכנית עירונית כוללת שהכינו בעירייה לטיפול במפגעים סביבתיים
מערכת אשקלונים | צילום: אילוסטרציה, webstockpro
פריצת דרך בהסדרת הטיפול בפסולת בניין: בבוקר יום שני השבוע נודע כי אשקלון זכתה בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה לבניית מתקן למיחזור פסולת בניין בשווי כחמישה מיליון שקלים.
הקול קורא, שהוגש לפני למעלה משנה וחצי, מהווה חלק מתוכנית עירונית כוללת, שהכינו בעירייה, לטיפול במפגעים סביבתיים. כמו-כן, הוא מתבסס על החלטת ממשלה מפברואר 2003 ובה נקבע, בין היתר, כי משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה ינחו את הרשויות המקומיות להכין תכניות מקצועיות להסדרת הטיפול בפסולת בניין הנוצרת או המצויה בשטחן. החלטת הממשלה עוסקת גם בפיתוח שימושים בחומר ממוחזר בתשתיות ובתעשייה, בניקוי שטחים ובהגברת האכיפה והענישה.
כזכור, רק לפני מספר חודשים הכריז ראש העיר, איתמר שמעוני, על מבצע הגברת האכיפה נגד השלכת פסולת בניין, זאת לאחר שנחשף לתופעה המטרידה שמתרחשת בעיקר בשכונות 'ברנע' ו'אגמים'. במבצע האכיפה לקחו חלק פקחי העיר, השיטור העירוני והפיקוח על הבנייה ובמידת הצורך דרשו את מיצוי הדין כנגד העוברים על החוק.
מ"מ ראש העיר, אפי מור: "הזכייה הזאת משמעותית לכל אחד ואחת מתושבי אשקלון והיא נותנת משנה תוקף לפעולות האכיפה המסיביות שלנו נגד משליכי פסולת בניין. כעיר שנמצאת במקום הראשון בארץ בהתחלות בנייה ועם צפי לבנייה של כ-31,000 יחידות דיור חדשות במסגרת 'הסכם הגג', עלינו לעלות מדרגה בטיפול בפסולת בניין ובניית המתקן תסייע לנו בכך. אנחנו רואים בכך פריצת דרך, קבלת אחריות, סיוע בשימור השטחים הפתוחים ברחבי העיר והגברת איכות החיים של תושבי העיר".
חבר המועצה הממונה על איכות הסביבה, יורם שפר: "בכך שאשקלון חתמה על אמנה לצמצום האשפה במרחב העירוני וטיפול נכון תוך הקפדה ומיחזור, אני רואה בכך צעד חשוב למען עתיד העיר ופתיחות לנושאים הסביבתיים שייסעו בידי הקבלנים/יזמים ולתושבי העיר לפעול על פי ההנחיות ולהשליך פסולת בניין באתר מוסדר כנדרש".
טיפול הרשויות המקומיות בפסולת בניין כמות פסולת הבניין ועודפי העפר הנוצרת בשנה בישראל מוערכת בכשבעה וחצי מיליון טון, מהם כארבעה וחצי מיליון טון פסולת בניין וכשלושה מיליון טון עודפי עפר. כמות זו גדולה בכ-140 אחוז מכמות הפסולת הביתית הנוצרת בשנה בארץ. רק כמיליון וחצי טון מפסולת הבניין (כ-20 אחוז) מגיעים לאתרי סילוק ומיחזור, והשאר מושלכים בשטחים פתוחים ובאתרים שאינם מוסדרים.
להשלכת פסולת בניין באופן לא חוקי בשטחים פתוחים, בצידי דרכים, בערוצי נחלים ובשטחים מחוץ לערים יש השפעות סביבתיות ובריאותיות חמורות. אלה באות לידי ביטוי בפגיעה במקורות מים עיליים ותת-קרקעיים, זיהום קרקע, פגיעה בשטחים פתוחים, היווצרות שריפות וזיהום אוויר, ירידת ערך הקרקע, כתוצאה מהעלויות הגבוהות של פינוי פסולת בניין, יצירת מוקד משיכה למזיקים, חשיפה לאסבסט ומפגעים חזותיים קשים.
