התופעה של הגשת תביעות נגד עירייה עקב פגיעות גוף שנגרמו עקב היתקלות במפגעים ברחובות, הולכת וגדלה מיום ליום. מאמר זה סוקר בקצרה את המקור להטלת אחריות על העירייה, המקרים בהם תוטל אחריות על העירייה בגין מפגעים בתחומה שגרמו לנזקי גוף וכן נותן המלצות בסיסיות לאנשים אשר נפגעו עקב מפגע ברחוב.

המקור להטלת אחריות על העירייה למניעת מכשולים בתחומה

סעיף 249 לפקודת העיריות קובע מהן סמכויותיה של עירייה. בסעיף זה נקבע כי תפקיד העירייה הוא "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב  כאמור...".

כמו כן, נקבעה סמכות שיורית כללית ולפיה על העירייה "לעשות בדרך כלל כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו". לאור זאת, הרי מקום שהעירייה הפרה את חובתה הנ"ל ולא תיקנה את המפגע ועקב כך נגרמו לאדם נזקי גוף, תהיה העירייה אחראית לפצות את האדם בגין נזקיו. ויודגש, חובה זו איננה מטילה אחריות מוחלטת על העירייה על כל תאונה שהתרחשה בתחומה. לפיכך, קבעה הפסיקה כי כבישים ומדרכות אינם יכולים להיות משטח סטרילי ועשויים להיות בהם שיפועים, בליטות וכו'. לא ייתכן לחייב את העירייה לבדוק כל העת את כל המדרכות והכבישים בתחומה ולתקן כל סדק קטן ולא ניתן להטיל אחריות על העירייה בכל מקרה שבו נפל אדם בתחומה, לא משנה הסיבה.

באילו מקרים תוטל אחריות על העירייה ובאילו לא?

ניתן לקבוע כי כאשר מדובר במפגע של ממש אשר גרם לנזקי גוף, תוטל אחריות על העירייה ואילו כאשר מדובר במפגע שולי אשר הינו בגדר סיכון סביר של חיי היומיום, העירייה תהיה פטורה מאחריות. בכל מקרה ומקרה, בית המשפט יבחן את העניין לגופו בהתאם לנסיבות ויקבע האם חלה אחריות על העירייה אם לאו. כאשר מדובר למשל בסדק גדול ומשמעותי במדרכה, באבנים בולטות בצורה ניכרת מעל גובה פני הקרקע או בשיפוע ניכר סביר להניח כי בית המשפט יטה להטיל אחריות על העירייה. מקרים נוספים בהם תוטל אחריות על העירייה הם כאשר התריעו בפני העירייה עוד לפני התאונה על קיומו של המפגע ולמרות שחלף זמן מספיק בכדי לתקן את המפגע, המפגע לא תוקן וגרם בסופו של דבר לתאונה. במקרים רבים, בית המשפט מטיל אשם תורם גם על הנפגע עצמו, אשר היה צריך לשים לב למפגע ולהיזהר ממנו.

דוגמא מן הפסיקה

בת.א. 1600/04 (שלום הרצליה) ברומברג נ' עיריית תל-אביב, דובר על אישה כבת 72 במועד התאונה, אשר נפגעה בצורה קשה עקב נפילה במדרכה. בית המשפט הטיל אחריות על העירייה וקבע כי המדובר במפגע ברור - בור במדרכה כתוצאה מחסר מספר מרצפות משולבות ושוני בגובה המכוסה בחלקו בצמחיה. בית המשפט במקרה זה גם נתן משקל לעובדה שלאחר התאונה פנתה התובעת לעירייה והתריעה על הליקוי והעירייה הודיעה כי אכן יבוצעו תיקונים בטיחותיים במקום התאונה, עובדה אשר מצביעה על כך שגם העירייה הסכימה שמדובר במפגע.

פסק-דין זה ממחיש אולי יותר מכל את החשיבות הגדולה בהטלת אחריות על העירייה. התובעת בפסק דין זה נפגעה בצורה קשה בכתף ונקבעו לה 30% נכות לצמיתות. במידה ובית המשפט לא היה מטיל אחריות על העירייה, לא היה למעשה לתובעת ממי להיפרע בגין נזקיה וכך הייתה נותרת עם פגיעה קשה אך ללא פיצוי. מאחר ובית המשפט הטיל אחריות על העירייה, פסק בית המשפט לתובעת פיצויים של למעלה מחצי מיליון ₪.

לסיכום – מספר המלצות לאנשים אשר נגרמו להם נזקי גוף עקב מפגע ברחוב

מומלץ כי כל אדם אשר נפגע עקב מפגע ברחוב, יציין עובדה זו כבר בפנייה הראשונה לטיפול רפואי ויבהיר לצוות הרפואי מדוע נפל. מובן שיש להתפנות לבית חולים או לכל מוסד רפואי אחר מיד לאחר קרות אירוע התאונה. כל עיכוב בקבלת טיפול רפואי עלול לפגוע בזכויות המשפטיות של הנפגע.לאחר מכן, מומלץ כי הנפגע או מישהו מטעמו ייגש בהקדם האפשרי למקום בו אירעה התאונה ויצלם את המפגע במצלמה. יש לצלם את המפגע בצורה טובה מכמה זוויות וכן להקפיד כי על התמונות יופיע התאריך בו צולמו התמונות.  כמו כן, יש להוסיף בחלק מהתמונות סרגל או סרט מדידה שיסייעו להמחיש את גודל המפגע ועומקו. כדאי גם לאחר צילום המפגע, להרים טלפון למוקד העירוני של העירייה ולדווח על קיומו של המפגע. יש לצלם גם את הנזק הגופני שנגרם, שכן ידוע כי תמונה אחת שווה אלף מילים. אין לשוחח עם החוקרים מטעם חברת הביטוח של העירייה בטרם נועצת בעורך דין. זכור! החוקר הוא בדרך כלל נגדך, מקליט את החקירה ועושה שימוש אך ורק באינפורמציה שיכולה לשמש כנגדך.

ולבסוף, מומלץ לפנות עם התמונות ויתר המסמכים הרלוונטיים לעורך דין המתמחה בתחום.

***ט.ל.ח