סרבן גט מזה 28 שנים: תקזזו לי את כספי המזונות, ואתן גט לפרדותי

מערכת אשקלונים | צילום: אילוסטרציה, shutterstock

כבר לפני 28 שנה נפתחו הליכי גירושין בין הצדדים, אז פסק בית הדין כי על הבעל לשלם לאישה את כתובתה בסך של 140 אלף דולרים. האיש לא היה מוכן לשלם את הסכום ומאז ועד היום השניים מוגדרים פרודים, אך לא גרושים על פי דין.

לפני כשנתיים וחצי פנה האיש לבית הדין הרבני באשקלון, בבקשה כי ינכו את דמי המזונות שהעביר לאשתו ובתו במהלך השנים - לטענתו  סכום של 755,800  שקלים - מתשלום הכתובה ויאשרו לו למסור גט לאשתו. בפנייתו טען כי הסכומים ששילם גבוהים יותר מערך הכתובה, ולכן יש לוותר לו ולתת לפרודתו גט. בקשתו של הגבר נדחתה אך הוא לא אמר נואש ופנה לבית הדין הרבני הגדול, שם נאמר לו כי עליו להציג נימוקים הלכתיים וראיות על מקרים דומים בעבר שבו קוזזו דמי מזונות מתשלום כתובה, ובלבד שאותם נימוקים לא יסתרו פסיקות עבר של בית הדין. "בערעור בבקשה שהגיש הערער יש הרבה טענות שהן סותרות פס"ד של בית הדין הגדול וגם סותרות פסקי דין של ביה"ד האזורי שנתנו בעבר ולא בוטלו בערעור", נטען בתשובה לערעור. בעקבות כך דחה בית הדין את ערעורו.

[pic_2568]
עו"ד נתנאל מויאל ועו"ד אורי זמברג, ייצגו את האישה

האיש לא השלים עם הדחייה והחליט לפנות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בנושא. בעתירתו טען כי "מן הדין לתת לו סעד מן הצדק היות והוא מובטל ואין ביכולותיו לשלם את הכתובה" (יצויין כי העותר הנו פנסיונר של צה"ל אשר עבד באותה עת בעבודה נוספת)/ האישה, באמצעות עו"ד מויאל ועו"ד זמברג, השיבה לעתירה בטענה כי בג"צ אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הרבני, וכי אין מקום לקבל את טענת הבעל, וכי אין לתת יד לחוטא לצאת נשכר, הבעל חויב בתשלום כתובה לפני שנים רבות ואין כל סיבה כי יבוטל החיוב כעת.  בג"צ קיבל את עמדת האישה ודחה את בקשת הבעל תוך שהוא מותח עליו ביקורת חריפה "כל מטרתה של העתירה היא לערער ולעקר הן את פסיקת בית הדין הרבני בעניין חיוב הכתובה, והן את פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בעניין המזונות ובנסיבות אלה אין הצדקה להתערבותו של בית משפט זה", קבעו שופטי ההרכב. השופטים ג'ובראן ודנצינגר ואף הסבירו בפסק הדין את תפקידו של בג"צ בסוגיות מעין אלו, "התערבותו של בית משפט זה בענייניו של בית הדין הרבני שמורה למקרים נדירים וחריגים שבהם מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין או בעניינים שבהם נדרש סעד מן הצדק ואינם בסמכותו של בית המשפט או בית דין אחר . המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלו".

כאמור עתירתו של האיש נדחתה והוא אף חויב בהוצאות משפט.