באופן חריג:  הגיש תביעת רכוש ונדחה על ידי בית הדין הרבני

מערכת אשקלונים | צילום: ארכיון, דוברות בית הדין הרבני אשקלון 

למי נתונה הסמכות כאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני עומדות תביעות רכוש מקבילות של בני זוג? סיטואציה זו מוכרת כסוגיית "מרוץ הסמכויות", טורדת את מנוחתם של בתי המשפט לאורך שנים רבות.

בג"ץ קבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעות רכושיות הנכרכות בתביעה לגירושין בהתקיים שלושה תנאים - היות תביעת הגירושין כנה, היות הכריכה כנה, וכדין. עוד קבע בג"צ כי שתי הערכאות מוסמכות להכריע בשאלת הסמכות, כאשר בדרך כלל הערכאה אשר דנה בבקשה בעניין הסמכות קובעת כי הסמכות נתונה בידיה – אך במקרה זה קבע בית הדין הרבני כי ביהמ"ש ידון בתביעה.

בית הדין הרבני באשקלון קבע כי לא ידון תביעת רכוש של גבר שהתגרש מאשתו. לאחר שהתברר כי הוגשו תביעות מקבילות בערכאות השונות- הגבר, שהגיש ראשון את התביעה, טען כי תביעת הרכוש נמצאת בסמכות בית הדין הרבני ועליו לדון בה מאחר שהיא קדמה לתביעה המקבילה שהגישה גרושתו בבית המשפט לענייני משפחה.

האישה שיוצגה על ידי עו"ד נתנאל מויאל, מומחה לדיני משפחה, טענה מנגד, כי הערכאה המוסמכת להכריע בנושא היא בית המשפט לענייני משפחה, בעוד בית הדין הרבני לא יכול להכריע בנושא כיוון שהגבר דרש לקיים את הדיון ע"פ הדין העברי ללא הסכמה, כיון שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה אך ורק לחסום את האישה מלהגיש תביעותיה בבית המשפט ולא כתביעה כרוכה כדין בענייני הגירושין.
[pic_1604]
עו"ד נתנאל מויאל 

בנוסף, כדי לחזק טענותיה הוכיחה האישה כי כתב התביעה של האיש מפרט את דירת המגורים המשותפת, את זכויות העסק של האישה ואת החובות המשותפים אך השמיט מכתב התביעה כספים ומוניטין שצבר, כלי רכב על שמו, זכויות העסק שלו,  זכויותיו הצבורות בפנסיה, קופת גמל, קרנות השתלמות ועוד.

מפסק הדין של הדיינים הרב ישי בוכריס, הרב בן ציון ציוני, והרב עודד מכמן עוד עולה כי גם כאשר נדרש האיש להציג זכויותיו, את כושר השתכרות הבעל והרצאת רכושו במסגרת תביעת המזונות של האישה, אין לראות בכך כהסכמה מצידה לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושא הרכוש, אלא אך ורק לראות את יכולתו הכלכלית של האב לפרנס את ילידיו. בכתב התביעה למזונות הילדים אותו הגישה האישה, מפורטים גם פרטי הרכוש ויכולתו הכלכלית של הבעל.

בית הדין החליט, כאמור, לדחות את בקשת הבעל, וקבע כי בית המשפט ידון בתביעה, לפי בקשת עו"ד מויאל, כיוון שתביעה הדורשת דיון ע"פ ההלכה צריכה לקבל את הסכמת שני הצדדים, ומשנעדרת הסכמה זו, הרי שאין בסמכותו של בית הדין לדון ולהכריע בנושא, על אף שהגיש אותה טרם התביעה בביהמ"ש.