בשורה לנפגעי שמיעה
13.05.18 / 15:27
בית הדין הארצי לעבודה קבע הלכה משפטית חדשה לטובת נפגעי שמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודתם. את התובע ייצגו עוה"ד אבי קריסי ואיל כהן
מערכת אשקלונים | צילום: אילוסטרציה, שאטרסטוק
תושב אשקלון שתביעתו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בנושא טנטון (רעש/צפצוף תמידי באוזניים) מהטעם שמדובר בתביעה חוזרת שכבר נדחתה בעבר בבית הדין, התבשר כי לאחר מאבק משפטי של עורכי דינו אבי קריסי ואיל כהן, שעל המוסד לביטוח לאומי לאפשר לו להגיש את תביעתו בשנית ולדון בה גם אם נדחתה בעבר.
תחילת הסיפור כאשר תושב העיר התלונן על רעשים באוזניו (טנטון) וירידה בשמיעה, זאת בעקבות חשיפה לרעש מזיק במקום עבודתו , וביקש להכיר בנזק זה כתאונת עבודה/מחלת מקצוע. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בכדי שיכירו בו כסובל מתאונת עבודה והמוסד דחה את תביעתו הן בכל הקשור לירידה בשמיעה והן בכל הקשור לטנטון ממנו הוא סובל. לאחר דיון בבית הדין האזורי הכיר בית המשפט בירידה בשמיעה של התובע כתאונת עבודה אך שלל את ההכרה בטנטון בטענה שלא היו פניות חוזרות ונשנות בעניין זה כנדרש בחוק.
לאחר קבלת פסק הדין ומספר חודשים אח"כ, ולאחר שהתלונן עוד מספר פעמים על בעיותיו, פנה התובע באמצעות עורכי הדין שוב לביטוח לאומי להכרה בטנטון – הכרה, שכאמור, נדחתה כבר בבית הדין. הן המוסד לביטוח לאומי והן בית הדין האזורי לאחר מכן דחו את התביעה החדשה בטענה כי נושא זה התברר כבר בעבר בבית הדין ומשנדחה לא ניתן לתבוע בגינו שוב.
על החלטה זו הוגש ערר לבית הדין הארצי וזה קבע בפסק דין תקדימי, כי גם אם תביעה לטינטון נדחית מהטעם שאינה עונה על הגדרות החוק בכל הקשור לפניות חוזרות ונשנות עדיין ניתן להגיש שוב את התביעה באם התובע עונה להגדרות החוק בתביעתו החדשה ובלבד שהתובע ממשיך לעבוד בסביבה רועשת.
"דין הערעור להתקבל, בהתאם ככל שהמערער יוכיח למוסד כי המשיך לעבוד תוך חשיפה לרעש לאחר מועד התביעה הראשונה ועד מועד הגשתה של התביעה החדשה". קבע בית הדין הארצי. כן קבע בית הדין שם כי אמנם "תכלית הסעיף היא איתורן של התלונות האותנטיות באופן שימנע התחזות וטענות כזב בדבר טנטון שאינו קיים במציאות", אולם הוא המשיך וקבע, וזאת החשוב, כי "יש להיזהר כי החשש ממתחזים יהפוך לתכלית העל וימנע בירור ענייני של תביעות שעשויות להיות מוצדקות" – בדיוק כפי שהיו נסיבות התיק של התובע.
כאמור, בעקבות טענותיו של עו"ד קריסי קבע בית הדין הארצי כי במקרה הנוכחי תתקבל עמדתו של המערער וכי "לא ניתן לדחות את תביעת המערער על הסף רק בשל היותה תביעה חוזרת, לאור זאת על המוסד לשוב ולבחון את תביעתו של המערער". בקביעה זו למעשה אפשר בית הדין הארצי באופן תקדימי לאפשר לנפגע להגיש תביעה חוזרת בהתקיים התנאים שנקבעו שם ובחוק להכרה בפגיעה שנדחתה בעבר על ידי המוסד לביטוח לאומי ולאפשר לו לקבל את המגיע לו עפ"י חוק, דבר שלא היה אפשרי בעבר.
