מנתחת לב ילדים הראשונה בישראל: ד"ר טלי רבינוביץ' מאשקלון
17.01.22 / 12:47
האישה הראשונה בישראל שהוכשרה כמנתחת לב ילדים היא ד"ר טלי רבינוביץ' מאשקלון. בריאיון ל"אשקלונים" היא מספרת על העבודה יוצאת הדופן, על האופן בו היא משלבת הורות וקריירה ומייחלת ליום בו נשים נוספות מהפריפריה תלכנה בדרכה
ד"ר טלי רבינוביץ' מאשקלון מצטנעת אולם היא לחלוטין עשתה היסטוריה: היא הוכשרה למנתחת לב ילדים הראשונה בישראל וכעת מייחלת ליום בו עוד נשים מהפריפריה בכלל ומאשקלון בפרט תלכנה בדרכה. כיום היא עובדת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, גם בשל העובדה שאין במרכז הרפואי ברזילי מחלקת ניתוחי לב. על מנת להבין עד כמה נדיר תחום העיסוק שלה ניתן לציין שבכל הארץ ישנן רק חמש מנתחות לב, היא היחידה מהן שהתמחתה בניתוחי לב ילדים.
היא נשואה לצחי, טכנולוג מזון בחברת סטארט אפ ואמא לשלוש בנות – יובל שחר ועופרי המתחנכות במוסדות החינוך באשקלון.
כשאנחנו שואלים אותה כיצד היא הגיעה לתחום החשוב והיוקרתי היא משיבה בחיוך: "ידעתי שאני רוצה להיות מנתחת לב כי פעם בבית ספר יסודי עשיתי עבודה על נושא הלב ומאז זה נותר. בשנת 2010 בגיל 28 התחלתי לימודי רפואה כשהייתי עם ילדה בת חצי שנה וכשסיימתי לימודים אחרי חמש שנים התחלתי לימודים בהדסה בתחום ניתוחי לב. יש לי תואר ראשון בביו פיזיקה אפשר לומר שתמיד רציתי להיות רופאה אבל לא היה לי כוח לפסיכומטרי. אחרי שהתחתנתי טסנו לחו"ל ושם השתלבתי בתוכנית רפואה לארבע שנים לאנשים שיש להם תואר במדעים מדויקים ויכולים לעשות המרה".
איך הגעת לעבוד בהדסה?
"יש מספר מחלקות מצומצמות לניתוחי לב ילדים ברחבי הארץ בבתי החולים שיבא שניידר וולפסון, רמב"ם. את רוב הלימודים הקליניים עשיתי בבית החולים בילינסון שם פגשתי מנתח לב ילדים בהדסה, אחרי חצי שעה שיחה אתו הבנתי ששם אני רוצה להתמחות. אגב אין מחלקת ניתוחי לב באשקלון כך שזה לא ממש משנה, זה לא שהייתה לי בחירה בין לבין".
עד כמה העבודה שלך מאתגרת בכל הקשור למעורבות בגידול הילדות ותחזוק התא המשפחתי?
"גם כאישה וגם כאמא לילדות זה מאוד מורכב. להיות מנתחת זה שעות שבהן את לא תהיי בבית. כיום אני מבקרת בבית פעמיים בשבוע, רוב הזמן אני ישנה בבית חולים במחלקה או שאני מנתחת או שאני בתורנויות של 32 שעות".
ואיך מסתדרים עם הקשיים?
"ההורים שלנו גרים באשקלון אז זה מאוד עוזר. מעבר לכך בעלי היה מאוד זמין בשנתיים האחרונות מאז פרוץ הקורונה כך שהוא יכול לבוא וללכת מהעבודה מתי שבא לו. אי אפשר לגדל ילדים כששני ההורים לא נמצאים בבית ולשמחתי הוא היה זמין כל הזמן, גם מבחינת הבית והבנות אז אם רוצים מסתדרים. לדעתי זה תלוי כמה מוכנים להשקיע. אין ספק שיש לזה מחיר כבד אני לא יושבת בבית ומחכה לילדות עם אוכל כשהן חוזרות מבית ספר, אני לא נמצאת באסיפות הורים ואני לא תמיד נמצאת בבית בחגים, אבל באירועים מרכזיים אני נמצאת והילדות יודעות שהטלפון שלי פתוח ושמתי שאני יכולה אנחנו מדברות. אני כן חושבת שאני מהווה מודל לחיקוי עבורן כי אני שומעת אותן לפעמים מספרות בבית ספר 'אמא שלי מתקנת לבבות של ילדים' אז כנראה שמה שאני עושה לא כל כך רע".
הצוות הרפואי בהדסה הרים גבה כשהבין שאת מגיעה מאשקלון?
"בהתחלה היו מתפלאים עדיין אנחנו נחשבים פריפריה המקום הזה עם הגראדים., אבל יש הרבה רופאים שיצאו מהעיר גם מנהל טיפול נמרץ ילדים שלנו הוא אשקלוני ובנוסף אחת ממנתחות הלב מבוגרים גם היא מאשקלון ד"ר ענבל ברוך כך ששתיים מתוך חמש שיצאו מהעיר הזו זה ראוי לציון בהחלט. אני חושבת שיש התייחסות כזו לפריפריה, אבל בסוף יוצא שאנחנו מצליחים לא פחות מכולם. אני חושבת שאני לא הרופאה הטיפוסית. הגעתי מהפריפריה, ההורים שלי לא רופאים אין לי אף רופא במשפחה. אני ילדה לא עשירה שהצליחה בזכות עצמה ועשתה הכל בעשר אצבעות. זה מראה שכל אחת יכולה עם הרבה רצון ואמונה עצמית לפרוץ גבולות. הכל אפשרי".
מהן השאיפות שלך לעתיד?
"בעיקרון כדי להשלים את ההכשרה שלנו אני צריכה לנסוע לחו"ל. היעד הבא הוא ארה"ב, אחרי שנתיים שם נחשוב הלאה".
איזה מסר היית רוצה להעביר לנשים שמתלבטות אם להתחיל בלימודי רפואה?
"שכל אחת יכולה להצליח היא רק צריכה להאמין בעצמה. עם הרבה כוח רצון אנחנו מגיעים לאן שאנחנו רוצים גם אם אף אחד אחר לא מאמין בנו. חשוב לי למסור לכל הבנות באשר הן ובמיוחד בפריפריה שלא יפסיקו להאמין בעצמן".
