לווייתן נצפה מערבית לחופי אשקלון:

לווייתן ממין ראשתן (Sperm whale) תועד ביום שישי כ־25 קילומטרים מערבית לחופי אשקלון. בין המדווחים לעמותת דלפיס היה רוני ליטמן, שראה את הלווייתן בסביבות השעה 10:00 בבוקר, וגיא אברהמי ושותפו, קובי אלפי, ברי המזל, שנתקלו בלווייתן בסביבות השעה 13:00.

"כבכל יום שישי, יצאנו לשייט מפרשית, השותף שלי קובי ואני", סיפר אברהמי, "עלינו לאזור אסדת הגז שבין אשקלון לאשדוד. הים היה ממש רגוע וצבע המים כחול כהה. בשלב מסוים זיהיתי שפריץ גדול של מים לא רחוק מאיתנו. אנחנו רגילים לראות דגי טונה ואפילו דולפינים שמלווים אותנו במהלך השיט, אבל פה היה מדובר במשהו אחר. התקרבנו קצת והבנתי שאנחנו רואים לווייתן. מהר מאוד התגלה גופו האדיר, סביב שבעה מטרים אורכו, ושוב סילוני מים של נשימותיו... לא ידענו שקיימים בארץ לווייתנים ומעולם לא נתקלנו בהם. באמת חוויה של פעם בחיים של בעל החיים המופלא הזה".

מדובר בתצפית השלישית במספר השנה של לווייתן ממין ראשתן. שתי התצפיות הקודמות היו על גבול לבנון וזו הראשונה השנה באזור הדרום.

לדברי ד"ר אביעד שיינין מדלפיס, ראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, לתצפיות של ראשתנים חשיבות רבה: "אלו הם יונקים ימיים צוללי עומק, שניזונים מדיונוני ענק ודגים בעומק הים. נוכחותם מעידה על סביבה ימית עשירה שמתגמלת אותם, ולכן הם ביו־אינדיקטורים מצוינים למים הכלכליים הבלעדיים של ישראל".

אוכלוסיית הראשתנים בים התיכון הוגדרה בשנת 2021 על ידי ה־IUCN כאוכלוסייה בסכנת הכחדה. על פי ההערכה האחרונה, האוכלוסייה בים התיכון מונה בין 250-2500 פרטים, ונמצאת במגמת ירידה. "הסכנות העיקריות עימן מתמודדים הראשתנים הן רשתות סחיפה, שצפות בים העמוק במטרה ללכוד דגי חרב וטונות והן לווייתנים והן כרישים נלכדים בהן כשלל לוואי. פגיעה נוספת בלווייתנים הללו נגרמת כתוצאה מסקרים סייסמיים לחיפושי גז ונפט, שעלולים לפגוע להם בשמיעה, או להרחיק אותם ממקורות מזון. גם פסולת פלסטית פוגעת בצוללי עומק כמו הראשתן", אומר אביעד, ומוסיף פרט מעניין נוסף: "אוכלוסיית הראשתנים בים התיכון שונה ומבודדת גנטית מאוכלוסיית הראשתנים שחיה באוקיינוס האטלנטי. יש לה אפילו ניב מיוחד משלה - רצף נקישות שהם משמיעים שמאפיין רק אותם".