תושב אשקלון הואשם בתקיפת שכנו השוטר וטען כי הועמד לדין בשל יחס מועדף לו זכה השוטר:

setImageBanner('6e474cdf-12f0-4bec-9f30-a2cde53b972e','/dyncontent/2020/12/3/e16a8f3d-1730-4a37-894e-79d239a566cf.gif',11576,'',525,78,false,46569);

בית משפט השלום דחה לאחרונה את הטענות, אולם מתח ביקורת חריפה על האופן שבו המשטרה ניהלה את חקירת האירוע

דוברות המשטרה

סכסוך השכנים שהפך לאלים החל כבר לפני שנים ארוכות – השוטר ושכנו גדלו יחד באותה שכונת מגורים ועם הזמן נוצרה ביניהם מתיחות על רקע עבודתו של השוטר ובשל חיבתו של השכן להשמעת רעש במרחב הציבורי. בסוף חודש אפריל שעבר נהג השוטר ברכבו הפרטי בשעת צהריים ברחוב בילו בעיר כאשר לפתע נעמד מולו השכן, שהיה באותה העת בגילופין, וחסם את נתיב נסיעתו. השוטר שאל את השכן מדוע הרעיש במהלך הלילה והרעיש בשכונה אולם במקום לענות השכן חייך והודיע לשוטר כי "יפוצץ אותו".

אמר – ועבר למעשים: השכן הכניס את פלג גופו העליון לרכבו של השוטר וסירב לזוז על מנת לאפשר לו להמשיך בנסיעה. כשהשוטר יצא מהרכב, השכן חנק אותו והכה בראשו באגרופים מספר פעמים. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לשוטר חבלות של ממש בדמות נפיחות במצח והוא פנה לטיפול רפואי.

לאחר חקירה שהתנהלה במשטרת אשקלון הוחלט להעמיד את השכן לדין באשמת עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממש ועבירת איומים.

התביעה טענה במהלך הדיונים כי טיפול המשטרה באירוע לא היה מוטה בשל זהות המתלונן. הובהר, כי בעת קריאה לשוטרים למקום לא נמסרה זהות המתלונן ורק לאחר הגעת הניידת למקום זיהה הכוח כי המתלונן מוכר מעבודתם המשותפת. עוד נטען כי האירוע סווג באירוע תקיפה ולא כתקיפת שוטר.

השוטר העיד כי הנאשם מתגורר בסמיכות לביתו ופעמים רבות בעבר הרעיש מתחת לבניין בו הוא מתגורר. הוא סיפר על התנהגות מכוונת מצד השכן כלפיו בשל היותו שוטר, וכי למשל שהיה עובר לידו, מגחך ויורק.

את עדותו תמכה עדותה של אחת השכנות שהבחינה בתקיפתו של השוטר על ידי השכן. ב"כ הנאשם עתר לזיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום בטענה כי יש להסתפק בעבירת האיומים בנסיבות שהנאשם הודה בהן במענה לכתב האישום, השונות מנסיבות כתב האישום.

השופטת ענת חולתא, קבעה בהכרעת הדין בין היתר: "אין להרבות מילים ביחס לאפשרות שהועלתה על ידי הנאשם, כי המתלונן קיבל במקרה זה יחס מועדף בשל היותו שוטר בתחנת אשקלון. העובדות מדברות בעד עצמן: למרבה הצער, האופן הבלתי מספק שבו טופל האירוע בשטח, ובהמשך בשלב החקירה מלמד, כי יחס "מועדף" ודאי שלא היה כאן. כמו כן, אין כל בסיס בראיות לטענה הנרמזת, בדבר התערבות המתלונן בחקירה או ל"הזמנת" ראיות.

המתלונן הוא אשר מצא את עצמו מאוים פיסית ומילולית, לאחר שנקלע לאירוע בעל כורחו אותו יזם הנאשם שבחר להיצמד למכוניתו כשהוא בגילופין ולא איפשר בכך למתלונן להמשיך בנסיעה. המתלונן פעל להדוף מעל פניו ומתחום מכוניתו את הנאשם המאיים, התוקפן והשיכור, בעוד בתו הקטינה ישובה במכונית וחשופה להתנהגות זו".

השופטת מתחה כאמור ביקורת על התנהלות המשטרה בתיק: "בכל הנוגע להתרשמות מהחקירה, שנדמה שנערכה כמעט כלאחר יד, לא ניתן שלא לומר דברים ברורים, ולא בפעם הראשונה: במצב שבו מחדלי חקירה פוגעים בהגנת הנאשם, ההלכות הנוכחיות מאפשרות, לעיתים אף מחייבות, להניח במקרים המתאימים הנחות עובדתיות לזכות הנאשמים ובכך להקהות ולו במעט את עוקצה של חקירה רשלנית הפוגעת בהגנת הנאשם. אך גם פגיעה בנפגע עבירה, שתלונתו אינה מבוררת כדבעי ועקב כך עניינו איננו ממוצה או איננו מוכרע, היא פגיעה משמעותית. במקרה זה הדברים מודגשים אף יותר, שכן המתלונן, בשל עבודתו בשוטר בתחנת אשקלון, נחשף עקב כך לטענות מצד הנאשם בדבר התערבות בחקירה והתנהלות לא ראויה. גם הפגיעה בציבור בכללותו היא פגיעה ממשית: בין בשל טיפול בלתי יסודי בפשיעה המקומית; בין בשל הקצאת משאבים עצומים בחקירות שאינן מניבות תוצאות של ממש, אלא תיקים המסתיימים בלא כלום; ובין בשל סיבוך ההליך המשפטי והארכתו, בשל עניינים שצריך ומוטב היה לתת להם מענה בשלב החקירה וטענות המועלות עקב כך".

היא הוסיפה כי לא מתקבל על הדעת שאף אחד מהשוטרים שהגיעו לזירת האירוע לא טרח לרשום את פרטיהם של עדי הראייה לתקרית האלימה ולתעד זאת בכתב: "בעניין זה צודק נציג המשטרה בעדותו שבין אם מדובר בתקיפת שוטר ובין אם בתקיפת אזרח מטפלים באירוע "באותה מידה"  ומידה זו, למרבה הצער, היא בלתי מספקת".

גזר דינו של השכן התוקף צפוי להינתן במהלך החודשים הקרובים.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה