זה לא נגמר עד שזה לא נגמר - הסיוט של תושבת העיר שביקשה לקבל פטור מארנונה



למרות שמילאה אחר כל דרישות העירייה, בעלת דירה באשקלון גילתה לתדהמתה כי הוטל עיקול על חשבונה. לאחר שהסדירה את העניין היא ביקשה לקבל פיצוי על פגיעה בשמה הטוב. מה פסק בית המשפט?

חשבון ארנונה של עיריית אשקלון | צילום: להמחשה בלבד

האם עיקול חשבון בנק על ידי העירייה בשל אי הבנה מהווה עילה לתביעת לשון הרע? בית משפט השלום בקריית גת נדרש לאחרונה לסוגיה לאחר שבעלת דירה בשדרות קדש באשקלון דרשה לקבל מעיריית אשקלון פיצוי של עשרות אלפי שקלים בטענה לפגיעה בשמה הטוב.

בחודש אוקטובר 2018 קיבלה התובעת את הדירה מהקבלן וכבר באותו יום פנתה לעירייה לצורך העברתה על שמה. בנוסף היא מילאה טפסים לצורך קבלת פטור מתשלומי חובה ופקיד העירייה ציין שעליה להשיג אישור להעברת הדירה מהקבלן ולהעלות את המסמך באפליקציית "MAST".

בתחילת שנת 2019 הושכרה הדירה לשוכרים שהעבירו את החיוב בתשלומי הארנונה על שמם כאשר במקביל בעלת הדירה העלתה את האישור באפליקציה וקיבלה הודעה שפנייתה התקבלה והועברה לטיפול. שבוע לאחר מכן היא קיבלה הודעה נוספת לפיה הטיפול בפנייה הסתיים.
בתביעה מציינת בעלת הדירה כי בתחילת חודש יוני קיבלה לתדהמתה התראה טרם עיקול בעניין חוב ארנונה עבור התקופה שמיום רכישת הדירה ועד שהושכרה (פחות מחודשיים). היא הזדרזה ליצור קשר עם מחלקת הארנונה בעירייה וציינה כי ניתן לה פטור עבור התקופה המדוברת. לאחר שנציג העירייה בדק את הנושא היא קיבלה הבטחה שהעניין יטופל תוך שהובהר לה לראשונה כי במועד חתימתה על מסמכי קבלת הפטור, היה מקום להציג את קריאות מוני המים והחשמל.למרות שלא ניתן היה להעביר את המסמכים האמורים באמצעות האפליקציה ולמרות שלטענת האשה הדבר כלל לא נאמר לה בעת בקשת הפטור, היא העבירה את המסמכים ואף קיבלה הודעה מהעירייה שהטיפול בפנייתה הסתיים.

אלא שהסיפור לא הסתיים כאן – כעבור חודש קיבלה בעלת הדירה שני עיקולים על חשבונה שהוטלו על ידי העירייה בשל חוב הארנונה המדובר בסך כ -1,400 ₪.

בשלב הזה נעשתה פנייה למחלקה המשפטית של העירייה שלאחר דין ודברים ניאותה לבטל את העיקול, כאשר העירייה מציינת שהדבר נעשה "לפנים משורת הדין". רק לאחר שבעלת הדירה הציגה שוב את המסמכים המוכיחים את פניותיה הקודמות בנושא, ניאותה סוף כל סוף העירייה לבצע 'זיכוי נכס סגור' עבור החוב הנטען בסוף חודש ספטמבר אשתקד.

עם סיום הפרשה הגישה האשה תביעה על סך 33,900 ₪ נגד העירייה בטענה כי הטלת העיקול בחשבון הציג אותה באור שלילי לפני פקידי הבנק כמי שאין ביכולתה לפרוע את חובותיה ויש לראותו כהוצאת לשון הרע.

העירייה טענה להגנתה כי האשה לא הסדירה את רישום הדירה כנכס ריק וסגור כדין, אלא רק פנתה לאגף המים והביוב בבקשה להחלפת צרכנים. נטען כי ועדת ההנחות בישיבתה בחודש יולי שעבר החליטה באופן חריג ולפנים משורת הדין להיעתר לבקשתה של התובעת להנחה עבור נכס ריק וסגור לגבי התקופה שמיום רכישת הדירה ועד אכלוסה על ידי השוכרים.

לסיום טענה העירייה כי עומדת לה הגנה מתביעת לשון הרע שכן ביצעה את פעולת העיקול על פי סמכותה כדין.

השופט משה הולצמן, החליט לדחות את תביעתה של בעלת הדירה אולם מתח ביקורת על התנהלותה של העירייה בפסק הדין: "יש להחזיק את העירייה כמי שידעה שהתובעת נקטה בפעולות שונות וגילתה נחישות של ממש על מנת להסדיר את קבלת הפטור, טרם המצאת ההתראה לגבי הליכי האכיפה וביתר שאת לאחר מכן, באמצעות פניות בטלפון לגורמים שונים בעירייה, פניות באמצעות האפליקציה, ושיחה עם נציגיה, וגם אם אניח שהמסמכים שנשלחו באמצעות הפקסימיליה לא התקבלו אצלה, הרי שהיה מקום לשקול את העמדתם של הליכי האכיפה על פי פקודת המיסים (גביה) עד למיצוי הטיפול בעניין העמדת הפטור בתוך פרק זמן סביר. נקיטת הליכי אכיפה היא הליך דרסטי היורד במישרין לנכסיו של החייב. לנתבעת הוקנתה סמכות לפי הדין לנקוט בהליכי גבייה אך מן הראוי שהשימוש באמצעי זה יעשה בזהירות ראויה, ויש לשקול בכובד ראש את נקיטתו מקום שהחייב פועל ברצינות על מנת להסדיר את החוב הנטען, באמצעות ביטולו או פירעונו, לפי העניין".

עם זאת השופט ציין כי על בעלת הדירה היה לוודא טלפונית שהמסמכים ששלחה אכן התקבלו ולא להסתפק בהודעות שקיבלה, בייחוד על רקע ניסיון קודם שלה עם נציגי העירייה בנושאים אחרים.

השופט קבע כי התובעת אמנם פעלה לצורך הסדרתו של הפטור לגבי התקופה הרלבנטית אך לטענת העירייה המסמכים בעניין זה לא התקבלו אצלה ולאחר שנשלחה התראה טרם הטלת עיקול - החוב לא נפרע והפטור לא ניתן, הוטל עיקול על חשבונה של התובעת בבנק. השופט פסק כי העירייה פעלה על פי הסמכות שהוקנתה לה בדין לגבי הטלת העיקול, גם אם עשתה זאת בדרך הראויה לביקורת.

למרות שדחה את התביעה, בית המשפט לא פסק הוצאות משפט לעירייה לאור התנהלותה מול בעלת הדירה.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה