לימפאדמה (Lympedema) היא בצקת לימפטית הנוצרת במערכת הלימפה שהיא חלק ממערכת החיסון של הגוף. הלימפדמה מתרחשת ברוב המקרים ברגליים ובזרועות. במצבים החמורים יותר הלימפדמה גורמת לנפיחות באיבר הפגוע.

כל רופא מומחה או כירורג כלי דם יכול להעיד כי בניגוד לטיפולים היעילים המוצעים להעלמת ורידים ברגליים או להעלמת נימים בפנים, במקרה של לימפדמה, אין למדע המודרני תרופה שתוכל להעלים את אותה תופעה מכוערת ומכבידה של בצקות ברגליים או בידיים.

אבל יש גם חדשות טובות: אפשר לשלוט במצב זה די ביעילות:

  • אם התופעה מאובחנת מספיק מוקדם.
  • אם האיבר שנפגע מקבל באופן מידי טיפול קבוע וראוי.

לימפאדמה – מהם הגורמים?

לימפאדמה עלולה להתרחש במספר מצבים, כגון:

  • בעקבות חסימה במערכת הלימפה. החסימה לא מאפשרת לנוזל הלימפה להתרוקן, גורמת להצטברות נוזלים, ומכאן להתפתחות של נפיחות בצקתית.
  • בעקבות הסרת בלוטות הלימפה כטיפול נגד סרטן. חשוב לדעת שלימפדמה הקשורה לטיפול בסרטן יכולה להופיע זמן רב (חודשים או שנים) לאחר הטיפול בסרטן.
  • גורמי סיכון אחרים הם: גיל מבוגר, עודף משקל, דלקת מפרקים (פסוריתית או שגרונית).

על מערכת הלימפה

אחת המערכות החיוניות לשמירה על פעילות תקינה של הגוף היא מערכת הלימפה. תפקידה לפזר בכול הרקמות הבין תאיות בגוף את נוזל הלימפה העשיר בחלבון ולאסוף מהן את חומרי הפסולת השונים. מערכת הלימפה מצוידת בצינוריות לימפה אשר מעבירות אל קשריות הלימפה הן את הנוזלים המזינים והן את חומרי הפסולת. בסופו של דבר, בזכות המערכת הלימפטית, הגוף יקבל את ההזנה הנדרשת ויוכל לסלק החוצה את חומרי הפסולת הרעילים.

התפתחות של חסימה בצינוריות הלימפה מונעת מהן לנקז כראוי את נוזל הלימפה. החסימה עלולה לנבוע משתי תופעות שונות:

  • תופעה ראשונית – כאשר הלימפדמה מתפתחת במערכת הלימפה עצמה.
  • תופעה משנית – כאשר הלימפדמה נגרמת בעקבות מצב בריאותי אחר. לימפדמה משנית נפוצה הרבה יותר מהראשונית.

לימפדמה ראשונית – מהם הגורמים?

כאמור, מצב זה הוא נדיר למדי ובדרך כלל עובר בתורשה ונגרם כתוצאה מהתפתחות לקויה של צינוריות הלימפה. מצבים אלה מופיעים כבר בינקות, אבל לפעמים גם בגיל ההתבגרות, במהלך חודשי ההיריון ובמקרים נדירים גם באמצע שנות השלושים.

לימפדמה משנית – מהם הגורמים?

כל הליך רפואי שמתבצע בבלוטות הלימפה עלול להסתיים בלימפדמה. מה עלול לגרום לכך?

  • הליך כירורגי – הסרת בלוטות הלימפה כדי למנוע התפשטות של סרטן השד, או פגיעה בהן במהלך הניתוח, עלולה להזיק לצינוריות הלימפה.
  • טיפולי קרינה – המופעלים לשם סילוק תאים סרטניים, עלולים לגרום לדלקת בבלוטות הלימפה שתפגע בצינוריות הלימפה.
  • מחלת הסרטן – במצבים שבהם תאים סרטניים חוסמים את מערכת הלימפה, עלולה להתפתח לימפדמה. למשל, אם הגידול נמצא קרוב לצינוריות הלימפה או לקשריות הלימפה, הוא עלול לחסום את ההזרמה התקינה של הנוזלים המזינים מצד אחד ואת סילוק חומרי הפסולת מצד שני.
  • התפתחות של זיהום – מצב של זיהום בבלוטות הלימפה עלול לפגוע בצינוריות הלימפה.

בצקת לימפטית – מהם התסמינים?

בצקת לימפטית מתפתחת ברוב המקרים בזרועות וברגליים, במקרים אלה התסמינים הנפוצים כוללים:

  • רגליים או זרועות נפוחות לכול אורכן כולל האצבעות בכף היד ובכף הרגל. נפיחות בעקבות לימפדמה נעה על ציר שתחילתו שינוי מתון וכמעט לא מורגש בגודל האיבר הנגוע וסופו בשינוי קיצוני שמקשה על השימוש באיבר זה.
  • טווח תנועה מוגבל של האיבר הנגוע.
  • תחושה של כאבים, אי נוחות, מתח או כבדות באיבר הנגוע.
  • זיהומים חוזרים ונשנים באיבר הנגוע.
  • תופעה שנקראת Fibrosis (פיברוזיס) המאופיינת בהתקשחות ובעיבוי של העור באיבר הנגוע.

בצקת לימפטית – מהן דרכי הטיפול?

כפי שצויין, עולם הרפואה עדיין לא מצא טיפול בבצקת לימפטית, ובכול זאת ישנן כמה דרכים שיכולות להקל על המצב, כגון:

  • טיפולים לא פולשניים להקטנת הבצקת:
    • בשלבים הראשונים, כאשר הבצקת עדיין לא התקשחה, מומלץ להרים את האיבר הבצקתי למעלה כדי להפחית את הלחץ המופעל על כלי הדם ולסייע לנוזלים לזרום כראוי בצינוריות הלימפה.
    • הפחתת הלחץ והבצקת באמצעות משאבת לחץ או מכשיר פנאומטי.
    • טיפולים פיזיותרפיים.
    • הפחתת הלחץ באמצעות תחבושות, גרביים או שרוולים אלסטיים.
  • ניתוח כריתה – המתבצע באזור הבצקת הלימפטית.
  • ניתוח מיקרו כירורגי לשיפור הזרימה בצינוריות הלימפה.
  • שאיבת שומן המשמשת בעיקר למטרה קוסמטית. אחרי הכול הרקמה הבצקתית היא רקמה שומנית, כך שהגיוני להשתמש בשאיבת שומן כדי להסירה.

 

*המדור הינו מדור צרכני ואין לייחס לנאמר בו תחליף לייעוץ מקצועי. ט.ל.ח