"שאריות" בדו"ח נתוני אשראי:

ב2019 נולד לעולם דו"ח נתוני אשראי של בנק ישראל, אשר מטרתו היא לאגד את כל המידע הפיננסי אודות האדם, כאשר המידע העיקרי שמוצג בו הוא התנהלות התשלומים של האשראי וההלוואות מול הבנקים. כלומר, מה שאנחנו רואים בעיקר בדו"ח, זה בעיות שהיו בהלוואות, משכנתאות ומסגרות אשראי.

אז מה זה קשור לפשיטת רגל?

כאשר מקבלים הפטר מפשיטת רגל, נמצאים במצב שבו הרבה מאוד הלוואות, משכנתאות או אשראי לא משולמים כסדרם. צו ההפטר אמור לכאורה לקטוע את הרצף הזה של הבעיות בתשלומים ולאפס את הדו"ח.

אבל המציאות היא שבמרבית המקרים כאשר אני מטפל במשכנתא אחרי פשיטת רגל ואני מבקש את דו"ח נתוני האשראי של האנשים, אני נתקל במצב שבו החובות כלל לא נמחקו מהדו"ח. כלומר, גם אם ההפטר היה לפני חמש שנים, הדו"ח מראה שב2019 ( כאמור חמש שנים אחרי ההפטר) ההלוואות ממשיכות להיות לא משולמות. 

אם זה נראה לכם זניח, אז כל עוד הדו"ח ממשיך להראות הלוואות לא משולמות- זה במילים פשוטות אומר שהBDI ממשיך להיות שלילי, גם אם עברו כבר 10 שנים מההפטר. שימו לב שכחלק מהשירות ללקוח שאתם מטפלים בו, תדאגו לפנות לבנקים כדי שימחקו בפועל את כל החובות מדו"ח נתוני האשראי. אגב את דו"ח נתוני האשראי ניתן להזמין בכוכבית 6194.

"תקופת צינון" למשכנתא אחרי פשיטת רגל:

יוצא לי לקבל הרבה מאוד טלפונים של אנשים שעברו פשיטת רגל ורוצים לקחת משכנתא. העניין הוא שחלקם הגדול הוא רק תקופה קצרה לאחר קבלת הפטר. רק כדי לחדד את הנקודה, אני יודע להוציא משכנתאות בבנקים לאנשים שהם שנתיים אחרי הפטר. פחות משנתיים לאחר הפטר, בדרך כלל אין טעם לנסות. כמובן שיש עוד הרבה גורמים שנכנסים לתמונה, אבל תקופת הצינון היא הדבר הראשון.

איזה בנקים שרופים:

אחד הדברים הראשונים שאני שואל אנשים שעברו פשיטת רגל ורוצים משכנתא, זה אילו בנקים הם שרופים בשבילנו? כלומר, עם איזה בנקים היו מחיקות חוב, הסדרי חוב, בעיות בתשלומי הלוואות, הגבלות וכל שאר הצרות.

כלל אצבע אומר שבנק שהיה איתו את אחד הדברים הרשומים למעלה – הוא מחוק לחלוטין מרשימת הבנקים שניתן להגיש אליהם בקשת משכנתא. מבחינתינו, מה שזה אומר הוא שאנחנו יכולים בכלל לפנות לכמות הרבה יותר קטנה של בנקים וצריכים לפעול הרבה יותר בזהירות, פשוט כי אין הרבה אופציות.

כמה בנקים הם בכלל אפשריים.?

לפני שנגיד כמה בנקים הם רלוונטיים עבור משכנתא אחרי פשיטת רגל, בואו נדבר על איך עובדות מערכות הסינון של הבנקים. במילים אחרות, איך הבנקים בודקים את הלקוחות שלהם כדי לסנן את הלקוחות עם הבעיות הכבדות:

הבדיקה הראשונית היא "חיווי אשראי", שזה למעשה המערכת הפשוטה ביותר שרק נותנת תוצאה של חיובי או שלילי, ללא הסברים מיותרים. מבחינת הבנקים, "שלילי" זה בעיה גדולה שמצריכה בדיקה מעמיקה הרבה יותר של הדברים.

הבדיקה המעמיקה יותר היא בדרך כלל דו"ח נתוני אשראי שדיברנו עליו בהתחלה. בדו"ח הזה כבר ניתן לקבל הרבה יותר פירוט והרבה יותר מידע. אם נראה לכם שכאן מסתיימת הבדיקה, אז אתם טועים. קיימת מערכת שלישית, מערכת פנימית של הבנקים שבה הם בודקים ומתעדים היסטוריה פיננסית של אנשים. כבר נדבר עליה.

מערכת עיקולים והוצאות לפועל:

המערכת הפנימית של הבנקים מתעדת נתונים מלשכת הוצאה לפועל, כלומר עיקולים והוצאות לפועל. כלומר, לא משנה מה רשום בדו"ח שלכם, לא משנה מה אומר חיווי האשראי שלכם, אם היו לכם הרבה הוצאות לפועל והרבה עיקולים- כל זה מתועד ורשום לעד.

סוגים של הוצאות לפועל ועיקולים:

גם בהוצאות לפועל ועיקולים ישנה הבדלה ולא כולם שווים. כאשר הבנקים בוחנים הוצאות לפועל למשל, יש למעשה שתי קבוצות: הקבוצה הראשונה היא הוצאות לפועל ועיקולים מול בנקים, שזה נחשב חמור מאוד וכמעט בלתי נסבל. 

הקבוצה השנייה היא הוצאות לפועל ועיקולים מול גופים אחרים שהם לא בנקים, או אנשים פרטיים. הקבוצה הזו של הוצאות לפועל כמעט חסרת משמעות והיא נחשבת רק אם יש כמות גדולה מאוד של עיקולים. מצד שני, עיקולים מול בנקים- נחשבים אור אדום בוהק ובעיני הבנקים זה סדין אדום מאוד. 

כמה מילים עלי:

במשך השנים יצא לי לטפל בעשרות ומאות משכנתאות אחרי פשיטת רגל, צברתי ניסיון אדיר בהתמודדות מול בנקים, כדי להשיג משכנתאות לאנשים שעברו פשיטת רגל. חשוב לי לציין שהתחום הוא התמחות בפני עצמה ולמרות שישנם אלפים של יועצי משכנתאות, רובם לא מבינים דבר וחצי דבר בתחום המשכנתא לפושטי רגל. 

מרטין בוקסדורף הוא מומחה להשגת משכנתאות לפושטי רגל לשעבר

מרטין Maratbok@gmail.com   0508116397