פיצוי של 200 אלף ש"ח לפינוי קיוסק בפארק הלאומי:

מערכת אשקלונים | צילום: ארכיון, הפארק הלאומי 

אלמנתו וילדיו של נכה צה"ל ז"ל ממלחמת השחרור שהפעיל קיוסק בפארק הלאומי באשקלון עד שנת 2005, ביקשו רישיון להפעלת הקיוסק ובתגובה רשות הטבע והגנים הוציאה נגדם צו פינוי מתוך כוונה להרוס את מבנה הקיוסק. בשבוע שעבר פסק בית משפט השלום כי היא אינה רשאית לפנותם, ואם הם יסכימו להתפנות, על הרשות לשלם לאלמנה פיצוי של 200 אלף ₪, בנוסף להוצאות המשפט בסך של 15,000 ₪. בית המשפט קיבל את טענותיו של בא כוחה של האלמנה, עו"ד ארז אסרף ממשרד אסרף, ליבוביץ ושות' ופסק כי למרות שבעלי הקיוסק מעולם לא שילם שכירות לעיריית אשקלון או לרשות הטבע והגנים, הוא נחשב לדייר מוגן ולכן לא ניתן לפנותו.

[pic_8594]
עו"ד ארז אסרף, צילום: סטודיו תומאס

לפני 55 שנה הוועדה לתכנון ולבנייה באשקלון הקצתה לנכה שטח בפארק הלאומי להקמת הקיוסק והנכה הקים קיוסק שפעל עד שנת 2005. כשנה לאחר החלטת העירייה, רשות הטבע והגנים החלה לנהל את הפארק, ולפני כ-5 שנים לאחר שהנכה נפטר, אלמנתו וילדיו פנו לרשות הטבע והגנים וביקשו אישור לפתוח הקיוסק מחדש. שבועיים אחר כך בהמתינם לתשובת הרשות, זו הוציאה צו לפינוי  מיידי של הקיוסק.

בית המשפט דחה את טענותיה של רשות הטבע והגנים לפיהן ניתן לפנות הקיוסק כי שטח הקיוסק שונה מהשטח לגביו קיבל את היתר הבנייה ומכיוון שהפארק הועבר לניהולה, היה עליו לקבל את הסכמתה להקצאת השטח לקיוסק. השופטת הבכירה סבין כהן מבית משפט השלום באשקלון, קבעה בהחלטה בין היתר כי למרות שבנסח הרישום בטאבו אין כל אזכור של הנכה ז"ל, כי מדובר בשטח בבעלות העיירה  וכי אין כל עדות  לטיבה של ההתקשרות בין המנוח לעירייה, לא ניתן להתעלם מזכויותיו של הבעלים בנכס שניתנו לו כ"הקצאה".

השופטת ציינה כי הקצאת השטח למנוח לא הוגבלה בזמן ולא הותנתה בכך שרק הוא אישית יוכל להפעיל הקיוסק וכי לא סביר להניח שהמנוח היה מסכים להשקיע סכומי כסף מבלי שתינתן לו האפשרות להעביר את הנכס לאחר. אמנם הוא לא שילם שכירות אך מלוא עליות הבנייה היו על חשבונו והמקרה דומה לתשלום עבור דמי מפתח.

השופטת  קיבלה את טענותיו של בא כוחה של האלמנה, עורך הדין ארז אסרף ממשרד אסרף, ליבוביץ ושות' וציינה בהחלטתה כי  רשות הטבע והגנים לא הצביעה על צורך מיוחד לפינוי השטח עליו הוקם הקיוסק, לא הצביעה על נזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מהפעלת הקיוסק וכי כל  רצונה הוא להרוס הקיוסק ולכן אין הצדקה לפינוי הקיוסק ללא הסכמת האלמנה.

השופטת דחתה את תביעת הפינוי, ופסקה כי אם הם האלמנה תסכים לפינוי הקיוסק הבנוי על שטח של 25 מ"ר, היא תהיה זכאית לקבל פיצוי בסך 195,722 ₪ מרשות הטבע והגנים, וזאת בנוסף להוצאות משפט בסכום של 15,000 ₪ שנפסקו לטובתה.