על הצדיק רבי יצחק חי טייב זצ"ל מספרים, שקדושתו וטהרתו היו עצומים, והיה בכוחו לחולל ניסים ונפלאות, בבחינת "צדיק גוזר, והקב"ה מקיים".
רבי יצחק חי מכונה גם "רבי יצחק חי לא מת". 
הסיבה לכך נעוצה במעשה מופלא שהתרחש לאחר פטירתו.
עם הסתלקותו ביום טז' אייר תקצ"ו, נערכה לו הלוויה בכבוד רב, ועל קברו בנו מצבה גדולה ומפוארת. 
והנה, כאשר התבקש חורט המצבות, שהיה יהודי פשוט ועם הארץ, לחרוט את שם הצדיק, רשם בתמימותו על המצבה: "רבי יצחק חי מת ב-טז' באייר".
בלילה, בא אליו רבי יצחק טייב בחלום, וביקש לחנוק אותו, באומרו אליו: "וכי אינך יודע מה שאמרו חז"ל: 'צדיקים במיתתם קרויים חיים'? קום לך, והוסף בין התיבות את המלה "לא". ראה הוזהרת!". 
נחרד האיש מאד, וכאשר עלה השחר, חרט את המלה "לא" על המצבה. וכך התקבל הכינוי המפורסם: "רבי יצחק חי לא מת" – זכותו תגן עלינו, אמן!
 
על הכתוב בקריעת ים סוף, "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים", כתוב בזוהר הקדוש: אמר ר' יהודה: זקן זה(=יעקב אבינו) שירד עם בניו לגלות מצרים...הוא ראה ממש את כל הנקמות והגבורות שעשה ה' במצרים. 
וזה שכתוב "וירא ישראל" – ישראל(=יעקב) ממש.
מלמד, שהעלהו הקב"ה לאותו זקן, ואמר לו: קום וראה את הגבורות שעשיתי בשביל בניך במצרים.

וצריך להבין ענין זה.
מדוע הראה ה' ליעקב אבינו דוקא את הנס של קריעת ים סוף?
 
נקדים תחילה להביא את הכתוב (תענית ה): "יעקב אבינו לא מת". 
והא כיצד? – שואלת הגמרא – וכי לחינם חנטו והספידו את יעקב אבינו? ואיך שייך לומר ש"יעקב אבינו לא מת?"
אלא, משיבה הגמרא: "מה זרעו בחיים – אף הוא בחיים".
ותמהו על זה כל המפרשים. והרי הקושיה במקומה עומדת: אם יעקב אבינו לא מת, איך יתכן שחנטו, הספידו וגם קברו אותו?

ויש לומר, שהנה מצינו בתורה, שהקב"ה קרא ליעקב 'אל' כפי שכתוב (בראשית לג): "ויקרא לו אל אלקי ישראל". ולכאורה תמוה, איך יתכן שהקב"ה קרא ליעקב, שהוא בשר ודם בתואר "אל"?
אלא הכוונה, שכמו שהקב"ה הוא אל חי וקיים לנצח נצחים, כך יעקב אבינו, שזכה להעמיד יב' שבטים קדושים – שמהם נתהוו כלל ישראל, שהם נצחיים – כאילו הוא חי וקיים לעד, ולנצח נצחים. (כמו שאומרת הגמרא "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים")

ומה הכוונה "זרעו בחיים"? 
והרי גם זרעו של עשו הרשע בחיים...
והתשובה היא, שרק אם הניח בנים שהולכים בדרכו (חיים של תורה ומצוות). 
שעל זה נאמר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".
 
וצריך לדעת, שפרעה, ביקש לעקור מישראל את קדושתם, כדי שלא ימשיכו בדרכו הקדושה של יעקב אבינו. ולכן ביקש להטביע את ישראל ב-נ'(=50) שערי טומאה כדי להמיתם רוחנית. 
ועל זה רומז השם מצרים, אותיות מצר  ים
מצר/שער   ים(=50)
שרצה כאמור להשקיע את ישראל  בשער החמישים של הטומאה, כדי שלא תהיה להם תקומה חלילה. (שכן מהשער החמישים של הטומאה אי אפשר לעלות. וכדי שלא יהיה שיך לומר "יעקב אבינו לא מת", שהרי לא הניח בנים שהולכים בדרכו).
 
וזהו ים ראשי תיבות: 
י עקב  מ ת, לרמוז שרצה להמית את זרע יעקב.
אך הקב"ה קרע לישראל את ה- ים (ראשי תיבות י עקב   מ ת) והכניס בניהם את השם אל שיעקב נקרא בו. 
וכל זאת, כדי להורות שיעקב אבינו חי וקיים.
 
והנה, כאשר "נקרע" את אותיות ים, ונכניס לתוכן את אותיות אל, נקבל את הצרוף י אל ם ראשי תיבות ראשי תיבות:
י עקב  א בינו  ל א  מ ת.

ויש לציין, שאף פרעה הודה בכישלונו להטביע את ישראל, באומרו: "מי כמוך ב אלים ה'" ( אלים ראשי תיבות: י עקב  א בינו  ל א  מ ת.)
ועתה, מובן מדוע הביא הקב"ה את יעקב אבינו, להראות לו את הנס של קריעת ים סוף דוקא. שכן, רצה להראות לו, בכישלון מצרים להטביע את בניו בים סוף (בשער החמישים), וכדי שיראו כל ישראל ש"ישראל סבא" – יעקב אבינו – לא מת. אלא, מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים.
 
וצריך לדעת שגם עכשיו "פרעה"/יצר הרע מנסה להטביע אותנו בים של טומאה.
ולכן, צריך להתחזק מאוד, ללכת בדרכו של יעקב אבינו, שעליו נאמר (מיכה ז כ): "תתן אמת ליעקב".
ואין אמת, אלא תורה, שצריך לדבוק בה' ובתורתו, ככתוב (דברים ד ד) 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום')
(שאם אין דבקים 
ב א - אלופו  של עולם, 
נעשה מ- א מת  של יעקב מת, חלילה).

שבת מבורכת!