הגמרא בכתובות (קו') מספרת על רב הונא, שהיה ראש ישיבה בבבל, והיו לו שמונה מאות תלמידים. מחמת ריבוי התלמידים, היה מוסר את השיעורים שלו באמצעות שלושה עשר מתורגמנים, שהיו מתחלקים ומוסרים את השיעור לקבוצות קבוצות של תלמידים.

בשעת השיעור היו התלמידים נוהגים לשבת על בגדיהם, שאותם פרשו על הארץ. לאחר השיעור של רב הונא, היו קמים ומנערים את בגדיהם מן האבק שדבק בהם בשעת הלימוד. מספרת הגמרא דבר פלא: אותו אבק היה עולה עד לשמים, ומכסה את אור השמש. והיה ניכר דבר זה למרחוק, עד שבארץ ישראל היו אומרים: "עתה קמו תלמידיו של רב הונא מתלמודם...".

(רבינו ה"בן איש חי" אומר, שבוודאי היה כאן נס, שאותו אבק ייראה בארץ ישראל. שכן, בבל מרוחקת מס' ימים מארץ ישראל. ואפילו היו נאספים שם ארבע מאות ריבוא תלמידים – בדרך הטבע לא היה נראה אותו האבק).

ב"חידושי אגדות" למהר"ל מפראג (כתובות) מובא, שאבק בגדיהם של תלמידי רב הונא עלה לשמים, ובזכות תורתם נוצרו מאותו אבק ענני גשם. ועננים אלו נסעו לארץ ישראל, כדי להוריד שם גשמי ברכה.

על הכתוב בפרשה, "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ", אומרים חז"ל: "'וַיֵּאָבֵק' אותיות 'וי אבק'. מלמד, שהעלו אבק (יעקב ושרו של עשו) ברגליהם עד כסא הכבוד...". כפי שמביא גם "בעל הטורים": "ויאבק" גימטריה "כסא הכבוד". מלמד, שהעלו אבק עד כסא הכבוד.

וצריך להבין ענין זה. שכן, מהו האבק שהעלו יעקב ושרו של עשו, הוא ה–ס"מ, עד כסא הכבוד?

והנה, כבר הבאנו, שעיקר המאבק של ה–ס"מ כנגד ישראל הוא על המצוות הקלות שהאדם דש בעקביו. דהיינו, מצוות קלות שהאדם "דורך" עליהן ומזלזל בהן.

אותו "אבק" הנוצר מהמצוות הקלות שהאדם "דש בעקביו" (=מזלזל בהן) – מגיע עד כסא הכבוד, ומקטרג על בני ישראל.

ואולם, ה"כלי היקר" מוסיף, שהאבק מחשיך את הראיה. וכך היא דרכו של ה – ס"מ, וכשמו כן הוא – ל סמא  את עיניו של האדם, כדי שלא יראה את האמת האלוקית.

ראוי להביא את דברי רבינו יעקב אבוחצירא, בספרו "פיתוחי חותם", ש"אבק" הוא ראשי תיבות: 
אות  ברית  קודש. הכוונה היא, שהמלחמה הגדולה של ה–ס"מ היא להחטיא את האדם באות ברית קודש (עוון עריות). שכן, כידוע, אות הברית הוא ה "יסוד" בגוף האדם, כפי שכתוב בזוהר הקדוש ("פתיחת אליהו"): "יסוד סיומא דגופא, אות ברית קודש". 
ולכן מתאמץ ה–ס"מ בכל כוחו להחטיא את האדם דווקא באות הברית. שכן, הוא יודע שאם יצליח לפגוע ב"יסוד"(=באות ברית קודש) של האדם, הרי כל "הבנין"(=כל הגוף) ייפול בידיו...

על כן, צריך האדם לשמור מכל משמר, שלא לפגום חלילה בבריתו. שהרי, אמרו חז"ל, שגופו של האדם הוא בבחינת בית המקדש, כמו שכתוב בתורה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". 
"בתוכו" לא נאמר, אלא "בְּתוֹכָם". דהיינו, בתוך כל אחד ואחד מישראל. על כן צריך האדם לקדש את גופו, שיהיה בבחינת בית מקדש. ולכן מבקשת התורה הקדושה (ויקרא כז', יד'): "וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה'" – צריך להקדיש ולקדש את "בֵּיתו"(=את גופו) קודש לה', על ידי שישמור על אות ברית קודש. 
ורמז הכתוב: "אֶת בֵּיתוֹ  קֹדֶשׁ" – ראשי תיבות אבק שזה אות  ברית קודש.

ומכאן, החשיבות הגדולה של בת ישראל ללכת בצניעות בדרכים, לבל ייכשל איש ישראל בראיות  אסורות. ומה עוד, שאמרו חז"ל (תנחומא): "אין לך יפה מן הצניעות".
ובזכות הצניעות של האישה יורד שפע לבית, כפי שדרשו חז"ל: "וַתִּקַּח (רִבְקָה) הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס"  – הכיסוי של האשה מכסה על פשעים וממתיק את הדינים, ועל ידי כך יורד שפע של ברכה בבית. 
לכן, "צָּעִיף" ראשי תיבות: 
עמך  ישראל   צריכים  פרנסה. כלומר, בזכות הצעיף/הצניעות יש גם פרנסה בבית.

יהי רצון שהקב"ה יעזרנו כנגד ה–ס"מ, המבקש להחטיאנו, כמו שאמרו חז"ל (קידושין): "'צוֹפֶה רָשָׁע(=הס"מ) לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ', ואלמלא ה' שעוזר לאדם – אינו יכול לו. על כן, אבינו מלכנו, עוזרנו, סייענו והצילנו מה–ס"מ, המבקש להמיתנו, למען שמך.

שבת של שלום ברכה וישועה!

"בני ציון" -bnei zion.com