סיון סבג-אסולין | צילום: מיתר לוגסי, נירית וטובסקי ומור גבאי ז"ל

שלוש חברות, שתי תאונות, גורל אחד: הקטל בכבישים גבה אתמול (שני) קורבן נוסף מהעיר אשקלון. מור גבאי ז"ל, שנלחמה על חייה שבוע וחצי, נפטרה בבית החולים והותירה עיר שלמה בהלם ובאבל. חבריה של מור מבית הספר, התקשו להאמין ששוב הם מקבלים את הבשורה הכל כך קשה על מות חברה ללימודים. זאת מכיוון שלפני שלושה וחצי חודשים בלבד, בחודש ספטמבר השנה, התבשרה אותה השכבה בבית הספר 'אורט אפרידר' על מותן של מיתר לוגסי ונירית וטובסקי ז"ל, שנהרגו גם כן בתאונת דרכים בנסיבות זהות.

שלושת הצעירות שנקטפו בדמי ימיהן, למדו כאמור יחד באותה השכבה והיו חברות. החברים המשותפים מהשכבה הגיעו אתמול ללוות את מור בדרכה האחרונה ומיררו בבכי על הגורל האכזר המשותף לה ולמיתר ולנירית. "אני זוכרת את החיוך שלכן בהפסקות, את הפרצוף העייף בבוקר, את העצבים על המורה בשיעור ואפילו זוכרת את המפגשים הקטנים והמקריים בשירותים שתמיד הסתיימו בנימה של צחוק..", כתבה חברתן לשכבה שרון שפיר. "תמיד אמרו לנו להעריך את התקופה הזו של החיים, אמרו לנו שעוד נתגעגע לספסל הלימודים ואנחנו רק צחקנו וחיכינו כבר להיות בוגרים. אז עכשיו אני מסתכלת על התמונה של שלושתיכן, מסתכלת ולא מאמינה שזהו יותר כבר לא תתבגרו, תישארו לעד בנות 23. אני רושמת את זה עם דמעות ועם הקושי להאמין שבפחות משנה איבדנו את שלושתכן, כל-כך צעירות מי ידע שבגיל כזה אפשר בכלל לקבור חבר?? מור, מיתר, נירית לעולם תישארו חלק מהזכרונות ילדות שלנו. נותר לקוות רק שתשמרו עלינו מלמעלה ותדאגו שאנחנו נספיק להקים משפחה", סיכמה בצער.

ביום הלוויתן של מיתר ונירית שנטמנו בזו אחר זו בבית העלמין באשקלון, העלתה מור לדף הפייסבוק שלה פוסט שהיום מקבל משמעות מצמררת עוד יותר לאחר מותה. "אבא יקר, נכון שאומרים שאתה לוקח רק את הטובים?? מתי יבוא האם עם התשובות לכל השאלות שנשארתי איתן?? בלילה אחד לקחת 2 לא 1. בסדר אני מבינה שזו דרכך...אבל אבא נתת נכון? אז למה לקחת בשיא הפריחה? למה נתת רק לגבעול לצמוח? מה עם הפרח? למה אומרים שאתה לוקח רק את הטובים? מה אנחנו לא טובים", כתבה אז מור ז"ל בכאב.

עוד היא כתבה: "...אבא יקר אני בוכה, אני מתחננת, אל תעשה את זה שוב טוב? כי זה קשה. זה קשה להתאושש ממכה כזו...פיזית ונפשית..תרחם עלינו, אנחנו הילדים שלך...מיתר נירית אני לא אדבר עליכן בלשון עבר. פיזית אתן לא כאן אבל הנשמה שלכן איתנו. החיוך שלכן איתנו! אני אוהבת אתכן, מבטיחה לא לשכוח ומבטיחה שאעשה כל שביכולתי להעלות אתכן הכי גבוה שאפשר לגן עדן...כי רק שם זה המקום שלכן".

הפוסט המלא כפי שנכתב על ידי מור, יהי זכרן ברוך.