$(function(){setImageBanner('2efd19e7-3267-4ae3-94eb-3dba61355acc','/dyncontent/2023/9/10/6877a336-4605-4016-82f1-943260c5b5b3.jpg',14890,'קראנצו 525-110',525,78,false,46615,'Image','');})

ממתק לפרשת ואתחנן



בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת" (עמוס ט', יא')
 
ישיש מופלג היה רבי נחמן מהורודנקא, בעלותו עם בני חבורתו לארץ הקודש. היישוב היהודי בטבריה קיבל אותם בסבר פנים יפות וסייע להם להתאקלם בעיר.
אך בעיני כמה מבאי ביתו של מושל טבריה דאוהר אלעמר, שהיו שונאי ישראל, היתה כל התחדשות הישוב היהודי, לצנינים.
עתה, כשהגיעה חבורת החסידים, שהיו מרקדים ושמחים בבוראם, עורר הדבר את חמתם. לפיכך, הם הלכו והלשינו בפני המושל, כי קבוצה משונה הגיעה לעיר. אותה שנה היתה שנת בצורת. חודשי חשון וכסלו עברו, ואפילו טיפת גשם לא ירדה. כינס המושל את יועציו לדון במצב, ובצעדים לקדם את פני הרעב.
אחד היועצים מצא כאן מקום להתנכל ליהודים, ואמר: "יודע אני בשל מי התרגשה עלינו הצרה הזאת. לא מכבר הגיעו לעירנו מתיישבים יהודים חדשים, אשר כל הליכותיהם זרים ומשונים, אף בין אחיהם הוותיקים. לא מן הנמנע שהם משתמשים במעשי כשפים, והם גרמו לבצורת האיומה!".
חמתו של המושל התלקחה. הוא שלח לקרוא ל'מוכתר' היהודי ואמר לו: "מכיר אני אותך ואת אבותיך, ומעולם לא עלה בלבי פקפוק על ידידותך. ואף האמנתי לך על המתיישבים החדשים שהם אנשים ישרים, אבל הופעת הבצורת מיד אחרי שאלו באו – הלא דבר הוא. ויש מיועציי הטוענים, כי הם עוסקים במעשי כשפים. אי לכך, אני תובע מכם להביא את הגשם עד שלושה ימים, כדי למנוע בצורת איומה! אחרת – מרה תהיה אחריתכם".
משראה ה'מוכתר' כי נגזרה הגזרה מאת המושל, שם פעמיו אל בית רבי נחמן מהורודנקא, ומסר לו בדאגה את גזירת המושל ואיומיו. אבל רבי נחמן הרגיעו ואמר לו: ״אל תירא ואל תחת. בחסדי ה׳ יתקדש שמו יתברך על ידינו".
רבי נחמן הודיע למקורביו כי בדעתו ללכת למערת רבי חייא ובניו, להעתיר על הגשם, והוסיף: "קחו עמכם בגדי חורף".
כשהבחין שופט העיר בצאתם את העיר עם בגדי חורף, לגלג עליהם בקול גדול: "אם תשובו העירה ולא ירדו גשמים – ארמוס את רבכם תחת כפות רגליי!"
רבי נחמן נעמד במערת רבי חייא ובניו, עג עוגה(=צייר מעגל) במקלו, נעמד בפנים ושעה ארוכה האריך בתפילה לה', שיתגדל ויתקדש שמו הגדול על ידם.
כשגמרו תפילתם, הביטו בני החבורה לשמיים, אך לא היה כל סימן לענן. השמיים היו בהירים כתמול שלשום.
בשיר ״בך בטחו אבותינו, בטחו ותפלטמו״ סיימו החברים את תפילתם, ובלב מלא אמונה וביטחון בישועת ה', החלו לרדת מן ההר. בעודם יורדים, השתנה לפתע מזג האוויר, ורוח קלה החלה לנשב, ובטרם הגיעו למחצית הדרך החל הגשם לרדת. בשער העיר כבר המתינו מושל העיר ופמלייתו. הם נפלו לרגליו של רבי נחמן, הרימוהו על כתפיהם, ונשאוהו לתוך העיר בכבוד גדול. בעקבות מעשה זה נתגדל ונתקדש שם ה׳.

על הכתוב " וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא", אומרים חז"ל שמשה רבינו התפלל 515 תפילות כמנין "וָאֶתְחַנַּן"(=515),  וכשראה משה שנחתם עליו גזר דין, עג עוגה קטנה ועמד בתוכה ואמר: "ריבונו של עולם! איני זז מכאן עד שתבטל אותה גזירה!"
באותה שעה לבש שק, ונתפלש באפר, ועמד בתפילה ובתחנונים לפני הקב''ה, עד שהזדעזעו שמים וארץ וכל סדרי בראשית. "ומה עשה הקב''ה באותה שעה?
הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע, בכל בית דין ובית דין, שלא יקבלו תפילתו של משה...".

$(function(){setImageBanner('65a8dcbd-1bb4-4568-910e-d1c6eaecbd45','/dyncontent/2023/9/20/3994434a-2f4d-484d-a4c2-71ed8a5d0981.jpg',16338,'מוצצים 510-80',510,80,false,46616,'Image','');})

וצריך להבין ענין זה. שכן, מדוע משה רבינו דווקא עג עוגה(=צייר מעגל) והתפלל מתוכה? הרי, היה יכול היה לצייר רבוע או משולש...
נקדים מה שכתוב בגמרא (תענית כו'), "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כְּט"ו בְּאָב...", ועל זה אומרים חז"ל (הרה"ק מאפטא זיע"א), שכאן נרמז המחול(=מעגל) ש" עֲתִיד הקב"ה לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם" (תענית לא').

והא כיצד? איך נרמז בט"ו באב על מחול שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים?
ועונים חז"ל: ט"ו באב מציין, על פי הפשט את היום החמש עשרה לחודש אב. אולם, יש לומר, כי בכתוב ט"ו באב רמזו לנו חז"ל על האות *ס'*, שהיא האות ה– ט"ו (האות החמש עשרה) באב(=באותיות ה– א"ב), והיא בצורתה העגולה רומזת למחול(=למעגל) שעתיד ה' לעשות לצדיקים.
ומה ענין האות *ס'*?

ענין זה מבואר בגמרא (ברכות ד'), שם שאולים חז''ל: מדוע במזמור בתהילים "אשרי יושבי ביתך..." (המסודר לפי אותיות ה-א"ב)  הזכיר דוד המלך את כל האותיות, מלבד האות *נ'*?
ועונים הם, מפני שהאות *נ'* רומזת על נפילת ישראל (חלילה), כמו שכתוב (עמוס ה', ב'): *נָ*פְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל".
אולם, מוסיפים חז"ל: באות *ס'* באותו מזמור ( *ס*וֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּופְלִים"), סמך דוד המלך את נפילת ישראל.

וצריך לדעת שכוונת הנביא *נָ*פְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל", היא שבתולת ישראל לא יכולה לקום ולנצח בעצמה, על ידי גואלים בשר ודם (משה ואהרן, מרדכי ואסתר) – אלא רק הקב"ה בעצמו, בגאולה האחרונה,  יקים את בתולת ישראל לנצח נצחים, כמו שכתוב: "בַּיּוֹם הַהוּא *אָקִים* אֶת סֻכַּת דָּוִיד ה *נֹּ*ופֶלֶת".
אני *אָקִים*, אומר הקב"ה, בכבודי ובעצמי את בתולת ישראל.

על פי האמור, מפרשים חז"ל את עומק המלה *נֵס*. כשחלילה יש "עֵת צָרָה...לְיַעֲקֹב " – דהיינו כשצרות וייסורים באים על ישראל, וישראל הם בבחינת האות *נ'* הרומזת לנפילה, אזי הקב"ה *ס*ומך את נפילת ישראל, כמו שכתוב "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּופְלִים", והוא יתברך מוציא אותם מאותן צרות וייסורים.
לפיכך נסמכת האות *ס*' (הרומזת לסמיכה) לאות *נ'* (הרומזת לנפילה), ונעשה מזה הצרוף *נֵס*.

וזהו ענין המחול/המעגל שיעשה הקב"ה לצדיקים, שעל כך רומזת האות *ס* העגולה.
שכן, אז יתקיים הכתוב *ס*וֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּופְלִים" – לעתיד לבוא יסמוך ויוציא הקב"ה את כל אלו שנפלו מישראל (רוחנית וגשמית), ויגאלנו גאולה נצחית.
ועל כך אמרו חז"ל : "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כְּט"ו בְּאָב...". וכי יכולים להיות ימים טובים יותר?

יהי רצון שהקב"ה יגאלו בנסים גדולים, ויתקיים בנו הכתוב (מיכה ז', טו'): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ *נִפְלָאוֹת*'', שאז הוא יתברך יהפוך לנו את *הנפילה* ל *נִפְלָאוֹת*, אמן!

לעילוי כל נשמות עמו בית ישראל. ובכללם נשמת אבי ועטרת ראשי, *ציון בן צביה* שנפטר ב *ט''ו באב* ת.נ.צ.ב.ה 
 
שבת שלום לכל בית ישראל!
כניסת השבת: חיפה: 18:50
יציאת השבת חיפה: 19:58
רבינו תם: 20:37
 
כניסת השבת: ת"א: 18:58
יציאת השבת ת"א:19:58  
רבינו תם: 20:39
  
כניסת השבת: ירושלים: 18:43
יציאת השבת ירושלים :20:55  
רבינו תם: 20:42
  
 אִלְמַלֵי מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן - מִיָּד נִגְאָלִים" (שבת קיח')
 
"בני ציון" bnei-zion.com


$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('692adc57-6d5e-47e1-85e4-95f53fee01bb','/dyncontent/2023/9/10/6877a336-4605-4016-82f1-943260c5b5b3.jpg',14890,'קראנצו 525-110',525,78,true,46617,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('692adc57-6d5e-47e1-85e4-95f53fee01bb','/dyncontent/2024/2/26/f4f0d77e-4846-4195-b29d-9e0105dd3737.jpg',17419,'מכללת 525-80',525,78,true,46617,'Image','');},15]]);}) אשקלונים - המקומון היומי של אשקלון באינטרנט
 
$(function(){setImageBanner('db4298dc-332f-4d84-bef6-608413018286','/dyncontent/2023/9/20/3994434a-2f4d-484d-a4c2-71ed8a5d0981.jpg',16338,'מוצצים 510-80',525,78,false,46618,'Image','');})
$(function(){setImageBanner('6e016bf2-6812-44db-aed0-4ef2ddf4e8ac','/dyncontent/2023/9/20/3994434a-2f4d-484d-a4c2-71ed8a5d0981.jpg',16338,'מוצצים 510-80',525,78,false,46619,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה